הכלכלה הישראלית היא תופעה יוצאת דופן. מאז הקמתה, התמודדה מדינת ישראל עם אתגרים ביטחוניים מתמשכים ורבים – מלחמות, מבצעים צבאיים ופיגועי טרור – אשר גבו מאזרחיה מחירים כבדים, לא רק בנפש אלא גם בהיבט הכלכלי.
והנה גם הפעם וביתר שאת, המשק הישראלי מפגין חוסן מרשים גם במלחמה הנוכחית, כפי שמשתקף במגוון מדדים כלכליים מרכזיים: חוזקו של השקל בשוק המט”ח, שוק ההון שממשיך לעלות, שוק העבודה המהודק ועודף היצוא בסחר הבין-לאומי, שנובע מהיציבות המרשימה בענף ההייטק.
באופן כללי, נראה כי למרות הטלטלות שחוללה המלחמה, המשק הישראלי מפגין חוסן מעורר השתאות, שעשוי בסבירות גבוהה לאפשר את המשך צמיחתו ושגשוגו בטווח הבינוני והארוך.
שקל? חזק!
מול התדהמה שניחתה על מדינת ישראל בבוקר הטבח בשמחת תורה, ניצבה תופעה מרגשת פי כמה בהיקפיה: חיילי המילואים, מכל גווני החברה הישראלית, התגייסו באופן מיידי וללא היסוס להגנה על המדינה. כבר במהלך אירועי ה-7 באוקטובר ובשבועות שלאחריו, גויסו בסך הכול כ-300 אלף משרתי מילואים, באחוזי התייצבות גבוהים יותר מהנדרש. רבים הופיעו ביחידותיהם ללא צו וללא שקראו להם, אחרים מיהרו לשוב מחו”ל בטיסות הראשונות האפשריות.
בחודשי הלחימה הארוכים, חלק ניכר מהמגויסים שירתו במספר סבבים בכל גזרות הלחימה, תוך גילוי מסירות אין-קץ שגבתה לעיתים מחיר כבד – חלק מגיבורינו נפצעו ואף איבדו את חייהם. רבים יצאו ללחימה כשהם מותירים בבית לתקופות ארוכות בני ובנות זוג וילדים; חלקם עצמאיים ובעלי עסקים שנותרו ללא מענה בהיעדרם. תרומתם מחזקת את עמוד השדרה של החברה הישראלית, ומשקפת את החוסן והנחישות, המהווים את אחת מאבני היסוד לקיומה של החברה.
בהשוואה לערב המלחמה.
שער החליפין של השקל מול הדולר ומול האירו (1.2019-1.11.2024) נתוני בנק ישראל
בורסה ושוק ההון: ‘היפוך הקערה’
שוק ההון הישראלי היווה את תמונת המראה הברורה ביותר של החוסן האזרחי והעסקי במדינה. לפי ניתוח אתר הפיננסים ‘פאנדר’, תוצאות שנת 2024 בבורסה בתל אביב מוכיחות שגם במלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, כשהמשק מצוי במצב ביטחוני קשה, ומאתגר מבחינה כלכלית, הוא יודע להסתגל ולהציג התאוששות מרשימה. מי שמכר את אחזקותיו בשבעת החודשים הראשונים של השנה הפסיד את היפוך הקערה שהתרחש בחמשת חודשיה האחרונים.
ואכן, מעניין היה לראות כי עם ההתפתחויות הביטחוניות בזירות הלחימה השונות והיוזמות ההתקפיות של ישראל מול אויבותיה, חלה נקודת מפנה בשוק ההון הישראלי. כך לדוגמה, אם בשבעת החודשים הראשונים של השנה, המדדים המקומיים הציגו תשואת חסר בהשוואה למדדי חו”ל – מדד ת”א 125 עלה בשיעור של 5.9%, לעומת עלייה בשיעור של 15.8% במדד ה-S&P 500, הרי שלאחר ההתנקשות באיסמעיל הנייה ביולי 2024 והאירועים שבאו בעקבותיה (“מתקפת הביפרים”, חיסול נסראללה וצמרת החיזבאללה, תמרון קרקעי בלבנון ותקיפות משמעותיות בתימן ובאיראן) ניכרה בחמשת החודשים האחרונים של שנה זו התאוששות משמעותית והמדדים המקומיים הציגו תשואת יתר בהשוואה למדדי חו”ל, ובסיכום השנה מדד ת”א 125 עלה בשיעור של 27.2%, גבוה יותר ממדד ה-S&P 500 שרשם עלייה בשיעור של23%.
קשה להאמין כי את 2024, לאחר יותר משנה של לחימה אינטנסיבית ומתמשכת, הבורסה הישראלית לניירות ערך סיימה בצמרת העולמית כשהיא עוקפת את המדדים המובילים ביתר הבורסות בעולם.
בסך הכול, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הסתכם ב-2024 בכ-2.2 מיליארד שקל – עלייה של כ-10% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2023, ובשוק המניות גויסו כ-8.2 מיליארד שקל מהציבור, לאחר גיוס בהיקף דומה (כ-8.5 מיליארד שקל) בשנת 2023.
בסיכום שנת 2024, עליות שערים נרשמו במרבית המדדים הענפיים.
מדדים נוספים שבלטו:
מדד ת”א – 35 ומדד ת”א-90 עלו בשיעור של 26.75% ו-30.05% בהתאמה.
מדדים נוספים שבלטו:
מדד ת”א – ביטוח עלה השנה ביותר מ-62%
מדד ת”א – בנקים 5 עלה השנה ב-37.9%
מדד ת”א – בנייה עלה השנה ב-43.4%
מדדי ת”א טכנולוגיה, ת”א גלובל בלוטק ות”א דואליות עלו השנה בשיעור של 10.3%, 15.4% ו-6.6%, בהתאמה.
להייטק כללים משלו
בזמן שהלחימה האינטנסיבית השפיעה באופן ניכר על המשק, נדמה שענף ההייטק הישראלי, המהווה את מנוע הצמיחה המרכזי במשק, כמו חי ופועל בעולם משלו, כשהוא ממשיך לשגשג. נזכיר כי חשיבותו הרבה נובעת מכך שהוא תורם להכנסות המדינה ממיסים, לגידול בתוצר, לשיפור במאזן התשלומים (יצוא סחורות) ועוד. הענף סייע לצמיחת התוצר גם בתקופות משבר בהן הכלכלה הישראלית דשדשה. לפי דו”ח של רשות החדשנות, הענף אחראי ליותר ממחצית היצוא הישראלי, חמישית מהתוצר, ורבע מהכנסות המדינה ממיסי עבודה.
על פי דו”ח של לאומיטק ו-IVC בשנת 2024 גייסו חברות טכנולוגיה
ישראליות 9.58 מיליארד דולר ב-443 סבבי גיוס, גידול של 38% ו-13%, בהתאמה – בהשוואה ל-2023. גם במהלך הלחימה העצימה בעזה, נרשמו לא מעט גיוסי ענק – מעל 100 מיליון דולר, כשב’טופ’ חברות ישראליות כגון Safe Superintelligence שגייסה מיליארד דולר ברבעון השלישי, ו – Wiz שגייסה 965 מיליון דולר ברבעון השני. היקף הגיוסים ממקם את ישראל במקום השלישי מבין ההאבים בעולם בגיוסים בתקופה זו, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק. סכום זה דומה לזה שגייסו חברות טכנולוגיה ישראלית באותה תקופה בכל שנה מאז 2017 , למעט תקופות השיא של הגיוסים בשנים 2022-2020. כלומר, המלחמה לא האטה את סך הגיוסים של סטארטאפים
ישראליים, ונראה כי נמשכת המגמה ארוכת הטווח. ברשות לחדשנות אף קיימת אופטימיות זהירה, כאשר 23% מהחברות צופות עלייה בגיוס עובדים.
מט"ח כבוד
חוסנו של המשק מתבטא גם ביתרות מטבע החוץ, המשמשות כרשת ביטחון כלכלית. בדומה לחיסכון משפחתי לשעת חירום, יתרות אלו מאפשרות ניהול מדיניות מוניטרית יציבה, התערבות מושכלת בשוק המט"ח, ומחזקות את אמון המשקיעים הבינלאומיים.
גם כאן ניתן לראות כי יתרות המט"ח אכן ירדו מעט בתחילת המלחמה, אך התאוששו במהירות, ובסוף ספטמבר 2024 עמדו על כ-220.4-מיליארד ש"ח, המהווה את שיא יתרות המט"ח בישראל מעולם.
שיעור באבטלה נמוכה
שוק העבודה בישראל מאופיין בשיעור אבטלה נמוך מאוד בעשור האחרון, כאשר רוב הזמן המשק נמצא בתעסוקה מלאה. שיעור האבטלה בישראל, על אף המלחמה, ממשיך להיות נמוך מאוד, ובנובמבר 2024 הגיע לשפל של 2.8%. מדובר על שיעורי אבטלה נמוכים יותר מאלו שנרשמו בשנות ה-70 שלאחר מלחמת יום הכיפורים. שיעור הבלתי מועסקים – ירד לאורך השנה ובנובמבר 2024 עמד על 2.8% בהשוואה ל-3.1% בדצמבר 2023.
בהקשר זה הביקוש לעובדים עלה בכל המחוזות ברבעון השלישי של 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה. בזמן שבמחוז הצפון העלייה בשיעור המשרות הפנויות מושפעת בעיקר מירידה בסך התעסוקה, הרי שבמחוזות האחרים סך התעסוקה הגיע ברבעון השלישי של שנת 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה.
אג"ח: גיוס נעים
ההשתקמות המהירה של המשק הישראלי לא פסחה גם על שוק איגרות החוב (אג"ח). מדובר במכשיר פיננסי שרכישתו על ידי ישראלים ומשקיעי חוץ מביעה בצורה הטובה ביותר את האמון שניתן בכלכלה המקומית.
סך גיוסי האג"ח הגיעו להיקפים של 220 מיליארד שקלים ובמחירים טובים משל ארה"ב. בנוסף, במחצית הראשונה של 2024 ישראל אף עקפה את ארה"ב ואת מדינות ה-OECD בהיקף ההשקעות הזרות הנכנסות, עם סך כולל של כ-94.3 מיליארד ש"ח. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז 2018
• מדדי איגרות החוב הממשלתיות עלו ב-2024 בכ-2.3% בממוצע ומדדי איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעור ממוצע של 5.7%. כפועל יוצא הצטמצם הפער בין תשואות איגרות החוב הקונצרניות לתשואות איגרות החוב הממשלתיות. עליות נוספות בחמשת החודשים האחרונים של 2024 נרשמו גם במדדי אג"ח ממשלתיות שקליות וקוצנרניות שקליות.
• בשוק איגרות החוב גויסו בשנת 2024 כ-93 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס בסך כ-88 מיליארד שקל בשנה הקודמת. 2024 אף רשמה שיא בהיקף הגיוס של אג"ח מגובות פיקדונות, כאשר גויסו כ-27 מיליארד שקל, סכום גבוה ביותר מפי שניים מסכום הגיוס בשנת 2023, וגבוה יותר מפי שמונה מסכום הגיוס בשנת 2022
• האוצר גייס כ-186 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור – גבוה יותר מפי שניים מהסכום שגויס בדרך זו בשנת 2023
• מחזור המסחר הממוצע היומי באיגרות החוב הקונצרניות ב-2024 הסתכם בכ-1.07 מיליארד שקל, עלייה של כ-6% לעומת המחזור בשנת 2023
הכנסה מעל למצופה
לבסוף, ההכנסות ממיסים עד חודש ספטמבר 2024 עקפו את תחזיות אגף הכלכלן הראשי מחודש יוני, כשסך ההכנסות הצפוי ממיסים לשנת 2024 עלה בכ-8.9 מיליארד ש”ח ובכ-8.2 מיליארד לשנת 2025 – בסך הכול תוספת הכנסות צפויה בסך 17.1 מיליארד ש”ח. נתון זה מחזק את התמונה הכללית של משק מתאושש, ומעיד על פוטנציאל הצמיחה העתידי של הכלכלה הישראלית.
הגירעון: טוב מהצפוי
בתום שנת 2023, שיעור הגירעון התקציבי עמד על כ-4.1% עקב הירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאות, בעקבות המלחמה כמובן. ככל שנמשכה מגמה זו הגירעון הוסיף לעלות במהלך שנת 2024 עד לכ-8.5% בספטמבר. אלא שממועד זה, החל הגירעון להתמתן לכ-7.7% תוצר בסוף נובמבר 2024
אמנם זהו היעד אותו אישרה הממשלה אך התוצאות הסופיות הפתיעו משמעותית לטובה, כשבפועל הסתיימה השנה כשהגירעון נעצר על .6.9%הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו ב-485 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-10% לעומת 2023.
