תפריט
מול התדהמה שניחתה על מדינת ישראל בבוקר הטבח בשמחת תורה, ניצבה תופעה מרגשת פי כמה בהיקפיה: חיילי המילואים, מכל גווני החברה הישראלית, התגייסו באופן מיידי וללא היסוס להגנה על המדינה. כבר במהלך אירועי ה-7 באוקטובר ובשבועות שלאחריו, גויסו בסך הכול כ-300 אלף משרתי מילואים, באחוזי התייצבות גבוהים יותר מהנדרש. רבים הופיעו ביחידותיהם ללא צו וללא שקראו להם, אחרים מיהרו לשוב מחו”ל בטיסות הראשונות האפשריות.
בחודשי הלחימה הארוכים, חלק ניכר מהמגויסים שירתו במספר סבבים בכל גזרות הלחימה, תוך גילוי מסירות אין-קץ שגבתה לעיתים מחיר כבד – חלק מגיבורינו נפצעו ואף איבדו את חייהם. רבים יצאו ללחימה כשהם מותירים בבית לתקופות ארוכות בני ובנות זוג וילדים; חלקם עצמאיים ובעלי עסקים שנותרו ללא מענה בהיעדרם. תרומתם מחזקת את עמוד השדרה של החברה הישראלית, ומשקפת את החוסן והנחישות, המהווים את אחת מאבני היסוד לקיומה של החברה.
במלחמה הנוכחית התחדדה ההבנה שרוח הלחימה של החיילים היא המפתח לניצחון, לעיתים אף יותר מהיתרונות הטכנולוגיים והמבצעיים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בקרב חיילי המילואים, שהתייצבותם המיידית והמוטיבציה הגבוהה שלהם היוו גורם מכריע בבלימת האויב ובמעבר למתקפה. מתוך הכרה בחשיבות העליונה של הרוח הלוחמת, נדרש מענה מקיף שיאפשר לחיילים להתמקד במשימתם מבלי לדאוג לעורף שהשאירו מאחור.
על מנת לדאוג לכל מחסורם של משרתי המילואים בתקופת המלחמה, וכן להביע את התודה וההערכה הראויים להם, גיבשו משרד האוצר ומשרד הביטחון תוכנית חסרת תקדים בהיקפה. התוכנית, שהוצגה בינואר 2024 בהיקף תקציבי של כ-9.2 מיליארד ש”ח, יוצרת מעטפת תמיכה רחבה הכוללת תגמולים ומענקים, סיוע ייעודי לעצמאים ולעסקים, ומערך תמיכה משפחתי וכלכלי.
המערכה הצבאית שהחלה בשבעה באוקטובר היא הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, והיא כוללת גיוס נרחב של עשרות אלפי אנשי מילואים לפרקי זמן ממושכים. רבים מהם גויסו בצו 8, והמערכה דרשה רכש של ציוד בהיקפים חסרי תקדים, כולל אלפי טונות של חימוש.
גם לאחר יותר משנה של לחימה, פעילות צה"ל וכוחות הביטחון נדרשת במלוא עוצמתה בכל הגזרות. בעוד שרצועת עזה וגבול הצפון ממשיכים להוות אתגר משמעותי, גזרת סוריה הפכה לאחרונה למוקד פעילות מרכזי. במקביל, התגברות איומי הטרור בצפון השומרון מחייבת הרחבת הפעילות הצבאית באזור.
המימון הישיר של הלחימה כולל עלויות כוח אדם, עבור גיוס משרתי המילואים – תשלומים עבור ביצוע ימי מילואים, מענקים וסיועים כלכליים שונים. זאת לצד תחמושת וחימושים בעלויות שעד כה נאמדות בכעשרות מיליארדי דולרים, וכן אספקה וחלפים של כלי טיס, שיט ורכב, אמצעי לחימה, לוגיסטיקה ועוד.
עלויות המלחמה מוערכות בכ-100 מיליארד ₪, וכוללות מספר מרכיבים עיקריים. מתוך סכום זה, כ-9 מיליארד שקל מיועדים לתוכנית הסיוע הייעודית למשרתי המילואים, שפרטיה מובאים בנפרד.
יצוין כי הן משרד האוצר והן משרד הביטחון, עורכים תחשיבים לבירור העלויות הצבאיות של המלחמה. כדי לבחון ולייעל את תקציבי מערכת הביטחון, ועדת נגל מונתה על ידי הממשלה לבחינת תקציבים אלו ובניין הכוח בעשור הקרוב, ופועלת במטרה לוודא יעילות תקציבית תוך התייחסות להשפעות הכלכליות על תקציב המדינה והמשק.
חלוקת תקציב הביטחון:
0
מיליארד ₪
ההחלטה על פינוי כ-200 אלף תושבים מיישובי עוטף עזה וגבול הצפון הייתה קשה אך הכרחית. מדובר בהחלטה חסרת תקדים בהיקפה והיא נעשתה בלב כבד, לאור ההבנה שמדובר במצב חירום שכמותו לא ידענו עד כה. המהלך נועד לאפשר לצה”ל את המרחב הנדרש לפעילות מבצעית משמעותית, תוך הבטחת ביטחונם של התושבים בעת מערכה שעשויה להימשך זמן רב.
ההחלטה נשענה על לקחי העבר, כפי שצוין בדו”ח ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה בשנת :2006
“אין ספק כי נכונות לספוג התקפות על העורף היא מרכיב חשוב של החוסן של ישראל ויכולתה להתמודד עם איומים נגדה… עמדת הממשלה, כפי שהובעה בפנינו, הייתה כי לא נכון להיערך לפינוי האזרחים במצב כזה בשל המשמעות של פינוי כזה… אלא שביטוייה המעשי היה כי עזבו את הצפון המופגז אלה שיכלו להרשות זאת לעצמם, ומערך הסיוע לנותרים לא היה די אפקטיבי. ההימנעות מהיערכות אפקטיבית לפינוי זמני של תושבי הצפון יצרה גם “הזדמנות” לסיוע מופרט, שהשפעתו על אמון הציבור ברשויות המדינה הייתה חמורה”.
בניגוד לאירועי עבר, במלחמת ‘חרבות ברזל’ יושמה מיד תוכנית מקיפה לפינוי תושבי עוטף עזה והצפון.
לתוכנית זו ישנן משמעויות תקציביות לא מבוטלות. בראש ובראשונה, קיימות עלויות הקליטה והשהייה הממושכת במלונות, פתרונות חינוך מותאמים, שירותי רווחה מקיפים, ותמיכה ברשויות הקולטות את המפונים. כמו כן, הפעם הורחבה מעטפת הסיוע למפונים באופן משמעותי.
כבר בשבועות הראשונים המדינה העמידה מענקי התארגנות למפונים בסך 1,000 ש”ח לאדם, עם תקרה משפחתית של 5,000 ש”ח, כאשר התשלום בוצע במספר פעימות לאורך תקופת הפינוי. בנוסף, תושבי יישובים שפונו לפי החלטת ממשלה, אך התפנו באופן עצמאי למקום לינה שאינו במימון המדינה קיבלו מענק יומי של 200 ש”ח למבוגר ו-100 ש”ח לילד.
המדינה סיפקה מערך סיוע כלכלי מקיף למפונים שכלל מספר מענקים ייעודיים. המפונים שחזרו לבתיהם זכו למענקי שיבה מיוחדים, בעוד שמי שחזר לעבוד באזור שפונה קיבל מענק עידוד חודשי של 3,000 שקלים. במקביל, הוענק סיוע למפונים שאינם עובדים, אם באמצעות דמי אבטלה ואם דרך מענקי סיוע חלופיים. הזכאות ניתנה גם למי שכבר מיצה את ימי האבטלה שלו.
העלות הכוללת של הטיפול במפונים הגיעה לסכום משמעותי של 10 מיליארד ש”ח, כאשר כ-5 מיליארד שקלים – הופנו למימון השהות במלונות, ועוד כ-3 מיליארד שקלים שימשו למענקי פינוי עצמי.
נראה שמערך הסיוע המקיף והתמיכה במפונים השיג את מטרתו, כאשר אחוז גדול מכלל המפונים חזרו לבתיהם ושבו למקום עבודתם או חזרו להתפרנס בכוחות עצמם.
משיירת המכוניות המפויחות בנובה, דרך הרס רחובות שלמים במטולה ועד לפגיעת הכטב”ם בבית הספר ברמת גן – מאז פלישת מחבלי חמאס לשטחי ישראל, אויבינו אינם חדלים מלנסות ולפגוע בנו. גם בימים אלו, המדינה נתונה לאיומים מתמשכים של טילים וכלי טיס עוינים הפוגעים בנפש וברכוש. אמנם הדרך לשיקום מלא עוד ארוכה, אך משרד האוצר מיהר להגיב למתרחש והעמיד קרן פיצויים (דרך מס רכוש) עבור הנזקים הישירים שנגרמו לאזרחי ישראל כתוצאה מהמלחמה ומפעולות האיבה.
קרן הפיצויים אינה מוגבלת רק לנזק מפגיעה פיזית ברכוש. שר האוצר הנחה לאפשר בקשות לפיצויים גם עבור נזק עקיף בעסקים, וזאת כדי לאפשר לבעלי העסקים להמשיך בפעילות העסקית ובהעסקת העובדים שלהם לאורך תקופת המלחמה. בדרך כלל הפיצויים משולמים רק לאחר סיום האירוע המלחמתי, אך במצב הנוכחי, הוחלט לשלמם במהלך הלחימה על מנת לאפשר לבעלי העסקים ולמעסיקים ודאות וחוסן אזרחי וכלכלי.
אירועי השבעה באוקטובר הותירו אחריהם הרס חסר תקדים בדרום הארץ. עם בלימת מתקפת החמאס וטיהור האזור מהמחבלים, התבררו ממדי הנזק העצומים: יישובים וקיבוצים נחרבו, בתים נשרפו כליל, ומפעלים נפגעו והושבתו. אך מעבר לנזק הפיזי, ההשלכות העמוקות ביותר היו חברתיות – קהילות שלמות התפרקו ומרקמי חיים חברתיים וכלכליים חדלו מלהתקיים באחת.
כמענה למשבר זה, הקימה הממשלה ב-19 באוקטובר 2023 את “מנהלת תקומה” לשיקום היישובים בדרום שנפגעו משמעותית במהלך הלחימה. זאת בליווי מתווה לתוכנית חומש נרחבת לשיקום ופיתוח, הכוללת מענים בתחומים אדם וקהילה, בינוי, דיור ותשתיות, תשתיות תומכות צמיחה, תעסוקה, עסקים ופיתוח כלכלי, חקלאות, תיירות, ביטחון לאומי ותיעוד, הנצחה ומורשת. תקציב תוכנית השיקום הינו 19 מיליארד ש”ח, אשר יתפרסו על פני השנים 2028-2023.
במקביל להתמודדות עם ההרס בדרום, נאלצו יישובי הצפון להתמודד עם טרור יומיומי מצד החיזבאללה, שגרם לפגיעות בנפש ולהרס משמעותי של בתים ורכוש. כמענה לכך, גיבשה הממשלה במאי 2024 את תוכנית “תנופה לצפון” – מתווה אסטרטגי לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לגבול הצפון, בהיקף של 3 מיליארד ש”ח.
לצד פעילות המנהלות, הנמשכת בימים אלה, מעניקה הממשלה סיוע כלכלי באופן ישיר לרשויות המקומיות והערים שנפגעו במהלך אירועי השבעה באוקטובר ובלחימה שלאחריו. כך, לדוגמה העיר שדרות זוכה למענה כפול מהמדינה – פעם אחת בתקצוב ממשלתי ישיר ופעם נוספת דרך מנהלת תקומה.
בנוסף להוצאות המרכזיות של המלחמה, נוספו עלויות משמעותיות בתחומים מגוונים. תגמולים והטבות לנפגעי פעולות איבה הורחבו. במישור הביטחוני, הושקעו משאבים רבים בתגבור ביטחון הפנים וכיתות הכוננות, כולל רובי סער חדשים, ניידות ביטחון, הורחבו התקנים ליותר לוחמים ועוד...
תקציבים משמעותיים הופנו גם לחיזוק מערכות חיוניות – מערכת הבריאות הכללית, מערך בריאות הנפש והסיוע הנפשי, תמיכה ברשויות המקומיות, מיגון וסיוע לחקלאות, וכן תקציבים להייטק ולהשכלה הגבוהה. סך כל העלויות הנוספות הללו מגיע לכ-8 מיליארד ש”ח.
