אזרחי ישראל היקרים,
זכות וחובה עבורי להוביל את כלכלת ישראל באחת התקופות המאתגרות שידענו. מלחמת "חרבות ברזל" היא הארוכה והיקרה ביותר מאז קום המדינה, והיא הביאה להישגים ביטחוניים משמעותיים לצד מחירים כואבים. מתוך ההבנה שהמדינה חייבת לשקם את האמון בינה לבין אזרחיה, משרד האוצר נרתם להקמת "קו הביצורים הכלכלי" – תמיכה ישירה בנפגעים, מפונים, משרתי מילואים ועסקים שנפגעו מהמלחמה.
הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן למרות האתגרים, והשקל, הבורסה וההשקעות נותרו יציבים. עם זאת, כולנו נדרשים לשאת במאמץ הכלכלי כחלק בלתי נפרד מהמלחמה. מדיניותנו משלבת אחריות תקציבית עם תמיכה רחבה, תוך שמירה על יכולתנו להבטיח את הביטחון, הכלכלה והחוסן הלאומי.
אני מזמין אתכם לקרוא את הדו"ח המלא שלפניכם ולהכיר את הצעדים הכלכליים שננקטו ואת התוכניות להמשך. יחד, בעזרת השם, ננצח.
שלכם,
בצלאל סמוטריץ׳
יו"ר הציונות הדתית
שר האוצר
מיליארד
לביטחון
מיליארד
לעורף
עם פרוץ המלחמה, ההוצאות שנוספו בעקבותיה – מימון עלויות הלחימה, תמיכה במשרתי המילואים ובמשפחותיהם, הטיפול בעורף ובמפונים, המענה לעסקים חייבו את פריצת התקציב והגדלת הגירעון.
הכרעת שר האוצר כי בראש סדר העדיפויות יוצב הגיבוי להוצאות הלחימה.
זאת מתוך מטרה להגיע לניצחון, שתרומתו לצמיחת הכלכלה העתידית, כאמור, תהיה משמעותית בהרבה מהעלויות.
כמו כן הוחלט לאפשר הענקת פיצויים למפונים ולעסקים תוך כדי הלחימה ולא רק לאחריה, באמצעות מנגנונים פשוטים ככל הניתן. זאת במטרה לייצר אורך רוח וודאות לאזרחים ולעסקים ,להשיב את האמון במערכות המדינה, וליצור בסיס איתן ככל האפשר להזנקת הכלכלה לאחר סיום המלחמה.
נשים את הדברים על השולחן: אנו ניצבים בפתחה של תקופה כלכלית מאתגרת במיוחד. הדבר נגרם בעיקר מאילוצים חיצוניים – הן מנסיבות גלובליות והן מהשלכות המצב הביטחוני והמדיני של ישראל בעקבות המלחמה (החרם מטורקיה, היעדרן של חברות תעופה בינלאומיות וכו’) .במקביל, עלה הצורך לכסות את גירעונות המדינה שגדלו משמעותית בשל המלחמה – עלויות הלחימה, פיצויים וסיוע כלכלי. לשם כך, נדרשים קיצוצים תקציביים, עדכוני מיסים ופגיעה מסוימת בשירותים לאזרח. פירוט הצעדים שמציע משרד האוצר במסגרת התקציב והתוכנית הכלכלית לשנת 2025 והנימוקים לביצועם מופיעים בחוברת זו.
חשוב להבין: מדינה שלא מטפלת בגירעונות הגדלים שלה ולא מקטינה את יחס החוב-תוצר, עלולה להגיע לחדלות פירעון ופשיטת רגל – כלומר קריסה כלכלית. אין ספק שמדובר בהידוק חגורה עבור כולנו, וסביר שהשפעות התוכנית הכלכלית יורגשו בכל כיס. לפי בנק ישראל עלות המלחמה מוערכת בכ-250 מיליארד ש”ח, ועל כולנו להילחם יחד גם במלחמה הכלכלית.
נכון שיש לנו נתונים כלכליים טובים ,ואפילו טובים מאוד בהתחשב במה שעברנו בשנה האחרונה, אבל זה לא מייתר את הצורך בצעדים הדרושים. המצב דומה לאדם שחי ברמת חיים גבוהה, עם בית נאה ומשכורת קבועה ויפה – ופתאום נקלע להוצאה חריגה במיוחד. אם לא יפעל במהירות לסגירת המינוס, הוא עלול להגיע לפשיטת רגל ולאבד הכול.
כך גם המדינה – למרות שהיא נהנית כרגע ממטבע חזק, אבטלה נמוכה ושכר ריאלי גבוה, אם לא תטפל בזמן בגירעונות הענק שנוצרו, הם עלולים להעמיק עד כדי חדלות פירעון וקריסה כלכלית.
המאבק על איזון התקציב הוא מאמץ משותף, ולכן צעדי ההתכנסות בתקציב 2025 מקיפים את כל הסקטורים במשק – נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי, המאיון העליון, המגזר הפרטי, משרדי הממשלה, עובדים מאוגדים, חברות, בעלי פנסיות תקציביות, שכירים ועצמאים.
מתוך סך צעדי ההתכנסות של 37 מיליארד ש”ח, כמחצית, כ-6 מיליארד ש”ח – מגיעים מהפחתות במשרדי הממשלה. בנוסף, הוחלט על צמצום הוצאות השכר במגזר הציבורי בסכום של 3 מיליארד ש”ח לפחות. במקביל, מתוכננת התייעלות על ידי איחוד מנגנונים ותחומים המפוזרים כיום בין משרדי ממשלה שונים, למשל ריכוז כל פעילות התעסוקה הממשלתית במשרד אחד.
חשוב לציין שגם להפחתות בתקציבי הממשלה יש מחיר – הן עלולות לפגוע בשירותים הניתנים לציבור .ההשפעה השנתית הממוצעת על משק בית צפויה להיות 5,000 – 6,000 ש”ח, כאשר ההשפעה תהיה נמוכה משמעותית בעשירוני ההכנסה הנמוכים וגבוהה יותר בעשירוני ההכנסה הגבוהים. התוכנית כוללת גם צעדים שישפיעו על בעלי הון וגופים חזקים, שאינם נוגעים לכיסם של רוב האזרחים.
קמפיין “הכספים הקואליציוניים” הוא אחד הקמפיינים השקריים שהיו כאן. בדמוקרטיה הממשלה והכנסת קובעים את סדרי העדיפויות להקצאת התקציב ואין דבר כזה תקציב סוג א ותקציב סוג ב .עד היום לא נמצאה שום הגדרה רצינית שקובעת מהו כסף קואליציוני ומדוע הוא אינו בבסיס התקציב חוץ מעובדה שפקידי אגף התקציבים או היועצים המשפטיים לא אוהבים את התקציבים האלה מבחינה אידיאולוגית. מישהו יודע להסביר מדוע תקציבי תאטרון הבימה הם בבסיס התקציב ותקציבי התרבות היהודית אינם? מדוע מרכיבי ביטחון בישובי הצפון או עוטף עזה הם בבסיס ומרכיבים ביטחון ביהודה ושומרון הם קואליציוניים?! מדוע תקציב האוניברסיטאות הוא בבסיס וישיבות ההסדר קואליציוני ?!יודעים מה יש ב”כספים הקואליציוניים”? תקציבי השירות הלאומי והמכינות הקדם צבאיות ותנועות הנוער וישיבות ההסדר ומרכיבי ביטחון ביהודה ושומרון ועוד ועוד תקציבים חשובים והכרחיים לא פחות מכל תקציב אחר. בהתאם לכך הושתו על הכספים הקואליציוניים אותם קיצוצים שהושתו על כלל התקציבים הדומים להם. תקציבים חדשים שטרם חייבו וניתן היה לבטל קוצצו בשיעור של 70% כבר בראשית המלחמה ובתקציב 2025 הוחל עליהם קיצוץ רוחבי של 5% כמו על כלל תקציבי הפעילות.
לפי כל ההערכות ממש לא. אפילו הפוך. הכלכלה הישראלית בנויה היום אחרת לחלוטין מבתקופה של מלחמת יום הכיפורים. היא מבוססת על שוק חופשי תחרותי וגלובלי והרבה יותר עשירה ומגוונת. העשור האבוד היה תוצאה של משק ריכוזי ומקומי ושל גירעונות עצומים שנוצרו מהגדלת תקציב הביטחון עד לכדי 30% מהתוצר הלאומי הגולמי. המציאות היום שונה לחלוטין. הגירעון גדל אמנם באופן טבעי בשנות המלחמה ובשל הצורך לממן את כלל מרכיביה והשלכותיה ואולם הוא בשליטה מוחלטת ואף נמוך מהתחזיות. את שנת 2024 סיימנו עם גירעון של 6.9% וזאת לאחר שהוספנו קופסא תקציבית של 33 מילארד ש”ח למימון המלחמה בצפון. בשנת 2025 אנו מניחים גירעון שיהיה נמוך מ 5% מתוך מגמה לייצב את יחס החוב לתוצר ובשנים הבאות לכנס אותו לתוואי ירידה. כל זאת בשל המדיניות הפיסקלית האחראית שאנו מובילים במשרד האוצר ובשל האיזון בין המדיניות האזרחית המרחיבה הנדרשת לחוסן הלאומי לריסון התקציבי הדרוש לשמירת אמון השווקים בכלכלה הישראלית. נתוני המאקרו הכלכליים מוכיחים את הצלחת המדיניות שלנו ואנו צופים בעזרת השם “ריבאונד” שבו השוק יתקן את הצמיחה דווקא ללמעלה בשנים הקרובות כפי שאירע לאחר הקורונה. זאת ועוד, אנו מאמינים כי הניצחון יביא ביטחון ותחושת ביטחון ואלו יזרימו לישראל השקעות רבות שיאיצו את הכלכלה.
עליית המחירים בשנה האחרונה נובעת בעיקר מאתגרי היצע הקשורים למלחמה ולמצב הגיאופוליטי. למשל, האיסור על כניסת פועלים פלסטינים מסיבות ביטחוניות גרם למחסור בכוח אדם בענף הבנייה והעלה את מחירי הדיור. הפגיעה בחקלאות בעוטף עזה יצרה מחסור בתוצרת מקומית והעלתה מחירים, ועצירת פעילות חברות התעופה והאיומים על נתיבי השיט פגעו בשרשראות האספקה, והובילו לעליות מחירים נוספות.
בחלק מהענפים, המחירים צפויים לרדת לאחר המלחמה, למשל כשחברות התעופה הזרות יחזרו לפעילות מלאה. במקרים מסוימים, משבר ההיצע עשוי דווקא להביא לשיפור בטווח הבינוני – לדוגמה, המחסור בעובדי בניין מעודד קבלנים להתייעל ולהטמיע טכנולוגיות חדשות בענף.
למרות זאת, הממשלה ממשיכה לפעול להורדת יוקר המחיה ,בעיקר דרך הפחתת נטל הרגולציה, כמו ברפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” המקלה על היבוא. בנוסף, היא פועלת להסרת חסמי היצע, למשל בתחום הנדל”ן, שם התוכנית הכלכלית כוללת שינויים מבניים לעידוד הגדלת היצע הדיור: קביעת עקרונות להסכמי גג בקנה מידה גדול, וקידום עשרות אלפי יחידות דיור חדשות במרכזי הביקוש באמצעות ייעול השימוש בקרקע.